כיסוי לנזקי טרור בביטוח הדירה

על רקע גל השריפות הפוקד את המדינה בימים האחרונים, עולה באופן טבעי סוגיית ביטוח הדירה.

אך לפני שחברות הביטוח מוציאות את פנקסי הצ'קים, האם הן צריכות להגיד תודה רבה לראש הממשלה בנימין נתניהו?

סיכון האש הינו הכיסוי הבסיסי ביותר בביטוחי הרכוש, ובפוליסת ביטוח הדירה שהינה פוליסה תקנית (כלומר בעלת תנאי מינימום שנכתבו על ידי הפיקוח על הביטוח).

אולם עיון בתנאי הפוליסה התקנית, מציג סעיף שיכול להיות מאוד רלוונטי לאירועים האחרונים:

תחת סעיף הסיכונים שאינם מכוסים (חריגים) אנו מוצאים את הסעיף הבא: מלחמה, פעולות אויב, פיגועים חבלניים.

במילים אחרות - אובדן או נזק שנגרם בגין מקרה מלחמה או טרור - אינו מכוסה בפוליסה.

הרעיון מאחורי החריג הזה - שכאמור נכתב על ידי המפקח על הביטוח ולא על ידי חברות הביטוח - הוא העובדה שקיים מנגנון שאמור להעניק פיצוי לנזקי מלחמה וטרור - קרן פיצויים מס רכוש.

מכאן שהכרזותיו של ראש הממשלה נתניהו - כי גל השריפות הוא למעשה גל טרור, עלולה לפעול לטובת חברות הביטוח שכן סיטואציה כזו פותרת אותה מחבותה. 

חברות הביטוח לא צריכות למהר לשלוח זרי פרחים לראש הממשלה ולשריו שמיהרו להכריז על גל השריפות כגל טרור. סביר להניח שייקח זמן רב עד שהסוגיה תוכרע. חשוב לזכור שכל מקרה וכל שריפה צריכים להיבחן בפני עצמם.

מה שבטוח - הוא שיתכן שממשלת ישראל הבקיעה "גול עצמי", מכיוון שבמידה והאירועים יוגדרו כאירועי טרור, החבות לפיצויים תהיה על המדינה ועל מס הרכוש.

חשיבות ביטוח הדירה

לפני כמה ימים ראינו בחדשות את השריפה שהתרחשה בבניין מגורים ברמת גן. השריפה גרמה לנזק כבד מאוד לדירה בה החלה האש וכן לדירות שכנות בבניין (קישור לכתבה ב-YNET).

שלוש שאלות עולות מהמקרה:
1. מי מכסה את הנזק לדירה שבה התחילה השריפה?
2. מי אחראי לנזקים בדירות שכנות?
3. מה קורה לנזקים בשטח הציבורי בבניין או לנזקים שנגרמו עקב השטח הציבורי?

בכל אחת מהסוגיות שיעלו כאן תישאל שאלה אחת משמעותית מאוד: "מי אשם?"
מי אשם באש שפרצה, מי האחראי לנזקים ומי יישא (אם בכלל) בעלויות?
הסיבה ששאלה זו חשובה כל כך, היא מכיוון שאם גורם ניזוק (שנגרם לו נזק) יוכל להוכיח את רשלנותו של גורם מזיק - יוכל הניזוק לתבוע את המזיק בבית המשפט במסגרת פקודת הנזיקין ולדרוש שזה יפצה אותו על הנזק שנגרם.

הנזק לדירה בה התחילה השריפה

כאשר מדובר בנזק עצמי, כלומר נזק שלא נגרם על ידי גורם חיצוני - וכאן לצורך העניין אנחנו מתייחסים לנזק שנגרם בדירה (יתכן שנגרם עקב קצר חשמלי, התלקחות תנור חימום או תנור אפייה וכדומה) כעל גורם שאינו חיצוני - הרי שבעל הדירה לא יכול לבוא בטענה כלפי גורם אחר ולתבוע אותו על הנזק שנגרם.

המשמעות היא שהניזוק סופג את כל ההפסדים.

כמובן שהפיתרון למקרה זו הוא ביטוח דירה שיפצה את המבוטח על נזקיו. הביטוח מורכב מביטוח מבנה ומביטוח התכולה ובהנחה שהדירה מבוטחת בצורה נכונה - יזכה המבוטח לפיצוי בהתאם לנזק שנגרם לו.

דרך אגב - ברוב פוליסות הדירה כיום ישנו פיצוי להוצאות שכר דירה במידה והדירה אינה ראויה למגורים.

בשורה התחתונה, במקרה ואין ביטוח - אין פיצוי. המשמעות היא אסון כלכלי.

נקודה חשובה היא במידה והנזק נגרם עקב פגם במוצר - למשל בקצר ממוצר חשמלי: במקרה כזה עומדת לזכות הניזוק האפשרות לתבוע את היצרן של המוצר, אבל זה כמובן דורש הוכחה כי מוקד האש הוא באותו מוצר וכי השימוש בו היה בהתאם להוראות.

הנזק לדירות שכנות

במקרה של דירות שכנות, הרי שיש תשובה לשאלה מי אשם - הדירה בה התחילה השריפה. 

בעלי הדירות הניזוקות יוכלו לפנות בתביעת נזיקין כנגד הדירה שגרמה להם את הנזק. במידה ואכן יוכח בבית המשפט כי בעלי הדירה בה פרצה האש התרשלו והם האחראים לנזקים - הם יצטרכו לפצות את בעלי הדירות השכנות.

במידה ויש ביטוח דירה הכולל כיסוי לצד שלישי - חברת הביטוח תשלם את הפיצויים לדירות השכנות שנפגעו, וזה עד לגבול הכיסוי לצד שלישי המוגדר הפוליסה.

במידה ואין ביטוח דירה או שאין כיסוי לצד שלישי - בעלי הדירה המזיקה יאלצו לשלם את הפיצויים מכיסם.

גם פה נקודה חשובה: בית המשפט יכול לקבוע כי על אף ואין מחלוקת למוצא השריפה, בעלי הדירה לא התרשלו ולכן לא לחייב אותם בפיצוי. כך שאם למשל בדירה הותקנו מערכות גילוי וכיבוי שעברו ביקורת, בעלי הדירה שמרו על הוראות בטיחות ופעלו בסבירות ועדיין פרצה שריפה שגרמה לנזקים לצד שלישי - בהחלט יתכן ובית המשפט לא יחייב את בעלי הדירה המזיקה בתשלום הנזק.

במקרה זה בעלי הדירות השכנות שניזוקו - יוכלו לפנות ולתבוע את פוליסת הדירה שלהם - בתקווה שיש להם כזו.

נזקים בשטח הציבורי 

השטח הציבורי בבניין משותף הינו גורם "בעל עניין" לכל דבר, כאשר מצד אחד נזק יכול להיגרם בשטח הציבורי, ומצד שני השטח הציבורי יכול להינזק עקב נזק שנגרם באשמת אחת מהדירות בבניין.

וועד הבית יכול לבטח את השטח הציבורי וכך להבטיח שבמקרה וייגרם נזק הוא יכוסה על ידי הפוליסה, וכן במידה וייגרם נזק לצד שלישי - הפוליסה תפצה את הניזוקים. דירות בבניין יכולות להיחשב לצד שלישי ולכן אם נגרם נזק שמקורו בשטח הציבורי ואשר הזיק לדירות בבניין - הכיסוי לצד ג' בפוליסה בהחלט יאפשר לפצות את הדירות.

באותה מידה - במקרה ובו דירה גרמה לנזק לשטח הציבורי, חובת הפיצוי תהיה על הדירה.

מסקנות

1. חשיבותו של ביטוח הדירה הינה רבה מאוד - הן למקרה של נזק עצמי והן למקרה של נזק לצד שלישי.

2. חשוב לוודא כי סכומי הכיסוי הנקובים בפוליסה מתאימים.

3. יש לוודא כי קיים כיסוי לצד ג' וכי סכום הפיצוי הוא גבוה מספיק.

4. לוודא כי וועד הבית מבטח את הבניין בפוליסת ביטוח מבנה וביטוח צד שלישי.

60 שניות על פנסיית חובה לעובדים

כמה מילים על פנסית חובה:

1. הפרשה למוצר פנסיוני

ההפרשה המינימלית למוצר פנסיוני (פנסיית חובה) הינה 17.5% לפי הרכיבים הבאים:

• 6% לפיצויים - על חשבון מעסיק.
• 6% לתגמולים - על חשבון מעסיק.
• 5.5% לתגמולים - על חשבון העובד.

רכיב תגמולי העובד מועבר לקופה הפנסיונית במסגרת כלל ההפקדה, והסכום מקוזז ממשכורתו של העובד.

2. בחירת מוצר

העובד יכול לבחור את המוצר הפנסיוני בו הוא מעוניין לחסוך. שני המוצרים העיקריים הם קרן פנסיה וביטוח מנהלים. לכל אחד יתרונות וחסרונות.

רצוי להבין היטב את ההבדלים בין המוצרים, לרבות מנגנון החיסכון, דמי הניהול, כיסוי ביטוחי וכו' על מנת לקבל החלטה מושכלת באיזה מוצר לבחור.

3. ניוד מוצר פנסיוני

ניוד בין מוצרים פנסיונים הוא פשוט וקל, אינו כרוך בעלויות, בקנסות או במסים.

פשוט וקל לנייד את הצבירה ממוצר קיים למוצר חדש באם החלטתם שישנה אלטרנטיבה עדיפה.

כמו כן ניתן לנייד צבירות מקופות לא פעילות.

4. ממתי המעסיק מחוייב להפריש עבורי לפנסיה

באם הצטרפת לעבודה כשברשותך מוצר פנסיוני פעיל המעסיק יכול להמתין עד 3 חודשים בהם אינו מחוייב להפקיד עבורך, אולם לאחר תקופה זו עליו להשלים את ההפקדה רטרואקטיבית מיום הצטרפותך.

באם הצטרפת לעבודת שאין ברשותך מוצר פעיל, המעסיק יכול להמתין 6 חודשים ולהתחיל הפרשה מנקודה זו ללא הפקדה רטרואקטיבית.

5. בחירת סוכן

העובד רשאי לבחור את סוכן הביטוח או הגוף המוסדי שינהל את החיסכון הפנסיוני שלו. המעסיק לא יכול לכפות על העובד סוכן או חברה מטעמו.

לסיכום

העובד יכול לבחור מול מי לנהל את החיסכון הפנסיוני שלו ובאיזה מוצר לבחור. לכן רצוי להעזר באיש מקצוע עליו אתם סומכים, על מנת שיסייע בבחירת מוצר מתאים בתנאים טובים, וכן אשר יקפיד על כך שכל זכויותיכם ימומשו.

ביטוח צד שלישי

הידעתם שביטוח צד שלישי במסגרת ביטוח הדירה - מכסה אתכם בכל שטחי מדינת ישראל?
אז כן, הביטוח מכסה את המבוטח ואת משפחתו לא רק בשטח הדירה, וזה יתרון משמעותי באחד הביטוחים החשובים ביותר.

מהו ביטוח צד שלישי ולמה הוא מיועד?
ראשית - מיהו אותו צד שלישי או צד ג' המפורסם? המבוטח הוא צד ראשון, חברת הביטוח היא צד שני וצד שלישי הוא הנעלם. הוא גורם שהמבוטח (ברשלנותו) גרם לו נזק.
יש מספר סוגים של ביטוחי צד שלישי ומטרת כולם היא דומה - באם המבוטח התרשל וגרם נזק לגוף או לרכוש, עומדת בפני הניזוק הזכות לתבוע את המבוטח (המזיק) בבית משפט במסגרת פקודת הנזיקין. בית המשפט יכול לפסוק על פיצוי אותו יהיה חייב המזיק לשלם לניזוק.
כאן נכנסת חברת הביטוח לנעליי המבוטח ומשלמת את הנזק, כך המבוטח לא נפגע כלכלית.

ביטוחי צד שלישי שאנחנו מכירים:
אנחנו מכירים היטב את ביטוח צד ג' לרכב מנועי - הביטוח אומר בצורה מאוד פשוטה שאם נהג יגרום לנזק לרכוש בעת נהיגתו ברכב, חברת הביטוח תשלם את הנזק.
כוכבית קטנה בהיבט של כלי רכב מנועי מתייחסת לכך שביטוח צד ג' לא משלם נזקי גוף - את זה משלם ביטוח החובה של הנהג ללא צורך בקביעת אשמה.

ביטוח צד ג' עסקי - ידוע לנו שבעלי עסקים מבטחים את עצמם למקרה שאם בעת עיסוקם הם יגרמו לנזק לרכוש או לגוף - חברת הביטוח היא זו שתעמוד בתשלום.

ביטוח צד ג' לדירה - את ביטוח זה נחלק לשלושה חלקים:
1) נזק שנגרם לצד שלישי המבקר בדירה: אורח או איש מקצוע שבעת שהייתו בדירה נגרם לו נזק לרכושו או לגופו יכול לתבוע את בעל הדירה, והביטוח יעמוד לעזרתו.
2) נזק שנגרם לצד שלישי סמוך לדירה: נזק שמקורו בדירה, כגון שריפה או נזק מים, שפרץ את קירות הדירה וגרם לנזק לרכוש או לאדם מבחוץ. גם כאן חברת הביטוח תשלם את הפיצוי.
3) נזק שגרם המבוטח לצד שלישי מחוץ לדירתו בכל שטח מדינת ישראל: כלומר נזק שאין בו שום קשר לדירת המבוטח. למשל נזק שנגרם בעת הליכה ברחוב. זו נקודה חשובה מאוד שלרוב לא מוכרת לאנשים ויש לה משמעות גדולה מאוד מכיוון שיכול לקרות שבמהלך חיינו נתרשל ובטעות נגרום לנזק שעלול לעלות לנו הרבה כסף, והנה - יש מנגנון שיכול לתמוך בנו.

דגשים בביטוח צד ג:
מהו לדעתכם סכום ביטוח מספק לביטוח צד שלישי? או במילים אחרות מהו גבול האחריות הכספית שלדעתכם אתם עלולים להידרש אליו בעת מקרה של גרימת נזק? האם ביטוח של חצי מיליון ש"ח יספיק במקרה שקצר חשמלי שמקורו בדירה שלנו שרף שתי דירות שכנות? האם זה יספיק במקרה שחס וחלילה אורח בדירה שלנו נפצע והפך לנכה?
כיום ישנן פוליסות שמאפשרות הרחבה של סכומי ביטוח לצד שלישי למעל מיליון ש"ח. הפרמיות אינן גבוהות במיוחד.

דגש חשוב הוא שביטוח הדירה אינו מכסה נהיגה על כלי רכב מנועי (רכב פרטי, אופנוע או אופניים חשמליים) או עיסוק מקצועי - לשני אלה יש ביטוחים יעודיים.

גם מי שאינו בעל נכס ומתגורר בשכירות יכול לעשות ביטוח תכולה ובמסגרתו את ביטוח הצד השלישי.

ביטוח נסיעות לחו"ל

ביטוח נסיעות לחו"ל הפך להיות נספח קבוע בכל נסיעה לחו"ל, וטוב שכך.
אך עד כמה אנו יודעים מה כולל ביטוח הנסיעות לחו"ל, מה חשוב לנו לבדוק וכמה הוא צריך לעלות? בעוד 3 דקות תהיו הרבה יותר מומחים בנושא...


מה כולל ביטוח הנסיעות לחו"ל ולמה חשוב לבצעו?
המקור לביטוח נובע מהעובדה כי בעת שהייה במדינה זרה, ישנם סיכונים שלאו דווקא מתקיימים בעת שהייה בישראל.
הדבר נובע מהעובדה שכאזרחים זרים במדינות בהם אנו מטיילים, איננו זכאים לשירותים הציבוריים כפי שאנו זכאים אליהם כאזרחים בישראל.

בראש ובראשונה עומד הנושא הרפואי: אם אנו צריכים ללכת לרופא, לעבור בדיקה, לקבל תרופה וכיוצא בזה - האפשרות היחידה העומדת בפנינו הינה האפשרות לבצע זאת באופן פרטי, וזה אומר הרבה כסף.
כך למשל אישפוז בבית חולים בארה"ב, הכולל בדיקות ותרופות יכול להגיע בקלות לעשרות אלפי דולרים.
בנוסף קיים הסיכון של הזדקקות לאיתור וחילוץ או להטסה רפואית לישראל במידת הצורך.

הוצאה של עשרות דולרים בודדים על מנת להגן על הסיכון הכלכלי הפוטנציאלי, בטלה לחלוטין לאור השקעה של אלפי דולרים בנסיעה לחו"ל.

הנושא הרפואי הוא כאמור הסיבה העיקרית לביצוע הביטוח, אולם הפוליסות המודרניות כוללות גם כיסויים לאובדן כבודה, הוצאות משפטיות, פיצוי לתאונות אישיות ואפילו כיסוי להחזר הוצאות הנסיעה במקרה ביטול עקב בעיה רפואית של המבוטח או של קרוב משפחה מדרגה ראשונה.
כל אלה מוסיפים לאטרקטיביות של הביטוח .

מה חשוב לנו לבדוק בביצוע הביטוח?
הדבר הראשון שאנחנו צריכים לבדוק הוא מה סכום הביטוח בפוליסה. המינוח שלרוב נעשה בו שימוש הוא "גבול אחריות", כלומר תקרת הכיסוי שחברת הביטוח תשלם לתקופת הביטוח. גבול האחריות מתחלק גם לתתי-סעיפים ויש לבדוק את העיקרים שבהם.
לטעמי, גבול אחרי
ות טוב הוא החל ממיליון דולר, כאשר אנחנו צריכים לשאוף לכיוון של שני מיליון דולר.

כאן עולה דגש חשוב - בפוליסות המוצעות בחינם על ידי חברות האשראי, סכומי הביטוח לרוב אינם גבוהים ואינם מספקים.

שאלה חשובה ביותר היא שאלת ההתאמה בין אופי הטיסה לבין הכיסויים בביטוח.
בעוד שהבסיס הרפואי העיקרי מתקיים ברוב הפוליסות (פחות בפוליסות החינמיות מכרטיסי האשראי), ישנם מקרים בהם ישנה חשיבות להרחבת הכיסויים:
הריון, ספורט אקסטרים, סקי שלג, איתור וחילוץ בטיול תרמילאות ועוד.
בנוסף - יש לשים לב כי הפוליסות בבסיסן אינם מכסות מצב רפואי קיים, אך ניתן להרחיב את הכיסוי בתשלום.

המשמעות של ההרחבות הללו היא שבאם לא תרכשו אותן, הפוליסה לא תכסה מקרה שינבע למשל מתאונת סקי או מבעיה רפואית שהייתה קיימת טרם הנסיעה.
ישנן הרחבות גם בהיבט של רכוש - מחשב נייד, טלפון סלולרי, אופניים וכדומה.

כמה אמור לעלות ביטוח נסיעות לחו"ל
ביטוח בסיסי ללא הרחבות צפוי לעלות בין 2$ ליום נסיעה בגילאים צעירים, ועד ל-8$ ליום נסיעה בגילאים מבוגרים יותר.
הביטוח הבסיסי הינו בטוח מצוין ומקיף ולרוב אין צורך להרחיבו בנסיעות "שגרתיות" או באם אין היסטוריה רפואית בעייתית.
ההרחבות עלולות לייקר את העלות, אך לרוב מדובר בתוספות מידתיות והגיוניות לאור הגדלת הסיכון.
למשל בסקי ישנו סיכון גבוה יותר לפציעה וכן למבוטחים בעלי מצב רפואי קיים יש סיכון גבוה שיזדקקו לטיפול רפואי.

לצורך הדוגמא - זוג הורים בין 40 ושני ילדים שיטוסו לטיול של 7 ימים באירופה ישלמו כ-55$ לכל תקופת הטיול. עלות זניחה לחלוטין ביחס להוצאה הכוללת.

חברות כרטיסי האשראי מציעות ביטוחי נסיעות בחינם ואני בעיקרון מעודד לעשות את כל מה שמציעים לי בחינם. אני בפירוש לא ממליץ להתבסס אך ורק על הביטוחים הללו. מדובר בפוליסות עם גבולות כיסוי נמוכים וכל הרחבה כרוכה בעלות כספית.

לסיכום
ביטוח נסיעות לחו"ל הינו ביטוח לא יקר אך בעל חשיבות גבוהה לאור הסיכון הכלכלי העומד בפני המטיילים בארץ זרה.
לא מדובר בפוליסה מורכבת מדי להבנה, אך רצוי להבין מה מציעה הפוליסה, באילו גבולות אחריות והאם ישנם חריגים שחשוב לרכוש עבורם הרחבות.

טיסה נעימה!

מהפכת המידע הפנסיוני

בכתבה שפורסמה לאחרונה ב-Ynet דווח כי ישנם מעל 30 מיליארד שקלים בקופות גמל אשר מוגדרים כ"אבודים" (קישור לכתבה). מדובר בסכום דמיוני שפשוט יושב בקופות ללא דורש.

קשה להבין כיצד מגיעים למצב בו סכום כזה "הולך לאיבוד" אבל כאשר נוברים בפרטים מבינים כי הסכום הדמיוני הזה מפוזר בין שתי מיליון קופות שונות. אם נעשה חלוקה נגיע לממוצע של כ-17,000 ש"ח בכל קופה.
אמנם עדיין לא מדובר בפרוטות, אבל כאן אנחנו מתחילים להבין איך סכום כזה "מנתק קשר".

מהם 17,000 ש"ח בכספים פנסיונים? נניח שעובד משתכר 8,000 ש"ח, לפי הפרשה לפנסיה חובה של 17.5% יופרשו לו בכל חודש 1,400 ש"ח שהם 16,800 ש"ח בשנה. כלומר אנחנו מבינים שלא מדובר בסכום שקשה להגיע אליו בחיסכון פנסיוני.

אבל איך סכומים כאלה "הולכים לאיבוד"? מעבר בין מקומות עבודה ללא ניוד, פתיחה וסגירה של קופות, או כל סיבה אחרת לכך שאיבדנו מעקב אחרי קופה או חיסכון.

הנושא הזה, של כספים אבודים, עלה על סדר היום של משרד האוצר כבר לפני כמה שנים - אז הושק אתר "הר הכסף" שבאמצעותו יכלו חוסכים לברר היכן ישנם חסכונות פנסיונים על שמם.
לפני כשנה חלה קפיצת מדרגה בנגישות המידע עם השקתה של המסלקה הפנסיונית - אתר שמופעל מתוקף משרד האוצר. המסלקה מאפשרת לכל אזרח לפנות לכל הגופים המוסדיים בישראל (כ-100 גופים) ולברר האם קיימים על שמו קופות פנסיוניות.
בעוד מיזם "הר הכסף" הציג מידע רק אודות קיומן של קופות, הרי שהמידע הנמסר מהמסלקה הפנסיונית הינו מידע רחב מאוד וכולל סכומי צבירה, תחזיות לפרישה, דמי ניהול, מסלולי השקעה, תוכניות ביטוח, פירוט הפקדות ועוד מידעים רבים ושימושיים.

המסלקה הפנסיונית הינה, אם כן, כלי עצום בחשיבותו ביכולתו של אזרח לקבל תמונת מצב עדכנית ומלאה אודות כלל חסכונותיו וכן אודות התנאים שבכל קופה.
שימוש נכון במידע מאפשר איתור כספים אבודים, שיפור תנאי השקעה וביטוח, עריכת סדר בבלאגן ותכנון קדימה לקראת פרישה.

השימוש במסלקה פתוח לכל אזרח והינו בתשלום.
כיום קיימים שירותים מקצועיים אשר מבצעים עבור הלקוח את כל הליך הבירור מול המסלקה ומעבדים את המידע המתקבל ממנה לכדי דוח מקצועי וברור. אנו בסוכנות הביטוח גם מעניקים שירות שכזה של דוח סטטוס פנסיוני ומאמינים שמדובר בשירות בעל ערך רב.

ביטוח בריאות פרטי

נושא הרפואה הפרטית הינו נושא המקבל כותרות רבות בתקופה האחרונה.
ההתייחסות לרפואה הפרטית בכלל ולביטוח בריאות פרטי בפרט יכולה להיעשות בכמה היבטים:

ראשית לשאלה העקרונית - האם אנחנו רוצים רפואה פרטית בישראל?
ברמה העקרונית, אין ספק שהיינו מעדיפים לחיות במדינה אשר מעניקה שירותי בריאות מצוינים כחלק מסל השירותים הבסיסי לכל אזרח.
אולם המציאות בה אנו חיים הינה מציאות כלכלית של סדרי עדיפויות. כך למשל בכל שנה מתכנסת ועדת סל תרופות וקובעת אילו תרופות יכנסו לסל ואילו לא.

גם בהיבט של רמת הזמינות והמומחיות העומדת לכל אזרח איננו נמצאים במקום טוב. ישנם הליכים רפואיים, טיפולים, ניתוחים, בדיקות ותורים לרופאים אשר זמינותם נמוכה עד לכדי אינה קיימת.

ולכן כמענה לשאלה - כמובן שהיינו שמחים לחיות במדינה בה אין צורך לרפואה פרטית, אך בהינתן במציאות בה אנו חיים, רפואה פרטית היא בלתי נמנעת ומהווה מענה לצורך בסיסי ביותר.

כמה דגשים על החוסרים במערכת הציבורית:

1. תרופות מחוץ לסל הציבורי:
כפי שנכתב מעלה, סל התרופות הממלכתי אינו בלתי מוגבל. הסל מושפע ממגבלות תקציב ובעוד שבכל שנה מובאות לאישור ועדת הסל תרופות בעלות כוללת של מעל שני מיליארד ש"ח, לבסוף מאושרות תרופות בשווי של כשש-מאות מיליון ש"ח בלבד.
המשמעות לאזרחים יכולה להיות הבדל של חיים ומוות, שכן מדובר בתרופות יקרות שעלותן יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש. דוגמא מצויינת לכך היא תרופה  בשם קיטרודה - תרופה חדשנית ויעילה לטיפול בסרטן שעולה כ-12,000 דולר בחודש ומצאה עצמה מחוץ לסל התרופות (קישור לכתבה בדה-מרקר).
הביטוח הפרטי נותן מענה לואקום שנפער עקב מגבלות התקציב ומעמיד סכומי ביטוח של מיליוני שקלים לרכישת תרופות מחוץ לסל הציבורי.


2. טיפולים והשתלות בחו"ל:
בשנים האחרונות עלתה בצורה משמעותית המודעות לתרומת איברים, אך עדיין - זמינות האיברים להשתלה בישראל נמוכה מאוד ביחס לביקוש. המצב הוא שבכל רגע נתון ישנם מאות ואף אלפים הממתינים להשתלת איבר, לצערנו - רובם לא יזכו לטיפול המיוחל.
הפיתרון הברור מאליו הוא השתלה בחו"ל, אולם מדובר בהליך יקר ומסובך שאינו ממומן בסל הציבורי.
ביטוח הבריאות הפרטי מכסה השתלות בחו"ל ומעניק בנוסף סל כיסויים להוצאות נלוות.

נושא הטיפולים בחו"ל דומה. ישנם טיפולים שבשל זמינות, מומחיות ותקציב אינם מבוצעים בישראל וניתן לבצעם בחו"ל. גם כאן עולה שאלת המימון, הפיתרון כאמור - בביטוח פרטי.


3. ניתוחים פרטיים בישראל:
העובדה כי התורים לניתוחים בבתי החולים בישראל הינם ארוכים מאוד ידועה לכל (כתבה מדה-מרקר). נוסיף לזה את העובדה כי אין לנו אפשרות להחליט מי יהיה הרופא המנתח ומי יהיה צוות חדר הניתוח ואנו מקבלים בעיה שאפשר לסכם בשלוש מילים: זמינות, מקצועיות ומומחיות.
ביטוח ניתוחים פרטי מאפשר בחירת רופא מרשימת רופאי ההסדר של חברת הביטוח, תיאום בית חולים וצוות רפואי וקביעת תאריך נוח לביצוע.


4. בדיקות אבחנתיות ויעוץ רופא מומחה:
בדיקות כגון CT ו-MRI הינן בדיקות הכרחיות במקרים רפואיים רבים, אולם הזמינות לבדיקות אלה נמוכה.
במסגרת הביטוח הפרטי יכול המבוטח לבצע בדיקות באופן פרטי ובזמינות גבוהה.
הבעיה ידועה ודומה גם בקרב המבקשים לקבוע תורים לרופא מומחה. הזמינות במערכת הציבורית נמוכה מאוד וקשה לקבוע תורים לרופאים המסויימים הרצויים לנו.
במסגרת הביטוח הפרטי אין בעיה לקבוע תור לרופא באופן פרטי ולקבל החזרים.


עלותו של ביטוח בריאות פרטי אינה גבוהה באופן יחסי וניתן לבחור את רמת הכיסויים הרצויה.
אנו ממליצים שלא לוותר על הביטוח, שכן קטסטרופה רפואית הינה בעלת פוטנציאל להוצאה כספית משמעותית.

אתר אינטרנט: www.kolan-ins.co.il

דף הפייסבוק שלנו: https://www.facebook.com/kolan.ins

ביטוח אופניים חשמליים

אופניים חשמליים הפכו בשנים האחרונות לכלי תחבורה לגיטימי ונפוץ.
השימוש בכלי זה הינו רחב, החל בשימוש לצרכי פנאי ועד לשימוש לצרכים עסקיים.

במצב בו הגעה למקום העבודה הפך לסיוט תחבורתי, מה הפלא שאנו מחפשים אלטרנטיבות ורואים יותר ויותר שימוש בכלי זה?

במקביל להצלחה המהירה, עולות מספר שאלות בכמה תחומים הקשורים לאופניים חשמליים:
השאלה הראשונה היא ברמת ההגדרה - האם מדובר בכלי רכב מנועי לכל דבר? כלי רכב הכפוף לכל תקנות הרישוי ולחוקי התעבורה.
בהיבט הזה נוכל לטעון כי בדומה לקטנוע, הנהיגה על אופניים חשמליים דורשת רישוי - הן לנהג והן לכלי הרכב, וכן על רוכבי האופניים לנהוג בהתאם לחוקי התעבורה.

לזכות טענה זו עומדים מקרים רבים של פציעות שנגרמו עקב רכיבה לא אחראית (קישור לכתבה ב-YNET), לרוב רכיבה של נערים ואפילו ילדים. אלו רוכבים שקשה לצפות מהם להבין את האחריות שבתפעול כלי רכב ואת המשמעות של פגיעות אשר יכולות להיגרם עקב רכיבה לא בטוחה.

שאלה שנייה מתייחסת להיבט של ביטוח אופניים חשמליים - האם ניתן לבטח רוכב בגין נזק שהוא גורם לצד שלישי? הכוונה היא לנזק לרכוש או לפגיעה גופנית.
בעולם כלי הרכב ה"רגילים" - ביטוח רכב הינו מוצר שכיח, הכרחי וזמין.
על פי פקודת ביטוח רכב מנועי - הנסיעה בכלי רכב שאינו מבוטח בביטוח חובה הינה אסורה. מדובר בביטוח אשר נותן מענה לנזקי גוף - הן של הנהג ברכב הפוגע והן של צד ג'.
במידה רבה - הגיוני שיתקיים ביטוח צד שלישי לאופניים חשמליים מכיוון שפוטנציאל הנזק הינו קיים וגבוה, אך באם אופניים חשמליים אינם מוגדרים ככלי רכב הכפוף לפקודת התעבורה - הרי שנוצר ואקום ועולה הצורך במנגנון ביטוחי שכזה.

לאחרונה הושקה לראשונה פוליסת ביטוח צד ג לאופניים חשמליים. מדובר בפוליסה שסוף סוף נותנת מענה לאותו צורך במקרה של גרימת נזק או פציעה לצד שלישי. הפוליסה מתאפיינת במחיר נמוך ובהיותה פשוטה לביצוע.
מדובר בסנונית ראשונה המראה כיצד עולם הביטוח מגיב לצורכי המבוטחים. סביר להניח כי בעתיד חברות נוספות ירימו את הכפפה ויציעו מוצרים נוספים אשר יוכלו לתת הגנה לציבור הולך וגדל של רוכבי אופניים חשמליים.

קולן סוכנות לביטוח

עולם הביטוח עובר בשנים האחרונות שינויים רבים. מדובר בענף עסקי ותיק מאוד שידע שינויים, הגיב לעדכונים רגולטוריים, הרחיב את תחומי עיסוקו ובאופן כללי - ידע להגיב לשלל התפתחויות.

אחת ההתפתחויות שעובר תחום השירותים הפיננסיים בכלל וענף הביטוח בפרט, הוא הצורך בשילוב של השירות הפרסונלי המסורתי יחד עם שירות אינטרנטי און-ליין.

בעולם בו אנו חיים עולה הדרישה למידע זמין ומיידי, עולה הצורך בהענקת שירות בשלל אמצעי מדיה ומתפתחת תורת שירות חדשה אשר משתלבת בין שלל צורות ההתקשרות החדשות.

אחד האתגרים המשמעותיים בעולם הביטוח, הינו היכולת לאמץ את השינויים והדרישות הללו, לתוך תחום הדורש מקצועיות מוחלטת. 

אם פעם התקבל הרושם כי העולם החדש יפסח על ענפים "מסורתיים" הדורשים ידע ומקצועיות וכי מחוגי השעון יעצרו, היום ברור שעל אותם ענפים להתפתח ולהמציא עצמם מחדש.

דוגמא מצויינת לשילוב שבין האישי לבין המיידי ניתן למצוא בתחום הרפואה:

עד לפני כמה שנים, הוטל ספק רב ביכולתו של ענף הרפואה להתפתח ולהיות ענף המעניק שירותים מיידים, פתרונות און-ליין ומענה מיידי לכל דורש. הרעיון לקבל שירותי רפואה ברשת נשמע הזוי.

הרי את יכולתיו המקצועיות ואת אחריותו של הרופא לא ניתן להחליף באתר אינטרנט או במאגר מידע וירטואלי.

אולם אנו עדים להתפתחות מדהימה בענף זה, החל משירותים און-ליין של מידע וייעוץ, מתן שירותים און-ליין וקבלת פתרונות מיידים. יחד עם זאת, מעמדו של הרופא אינו נפגע והוא שומר של מקומו כציר של מידע ומקצועיות. ההקפדה על השירות האישי והמדויק - אינה נפגמת לאור הדרישה למיידיות.

תחום הביטוח לא שונה, על אף הצורך לשמר את מעמדו של סוכן הביטוח כאושייה מקצועית, אשר יודעת להעניק שירות אישי ומותאם לכל מבוטח, נדרש מאיתנו להתקדם ולהתחדש - להעניק ללקוחותינו מידע מקצועי זמין, לאפשר אמצעי תקשורת חדישים ולמעשה לשלב בין האישי לבין המיידי.

ואכן - אנו בסוכנות הביטוח מקפידים להעמיד לרשות לקוחותינו וחברינו שלל אמצעי מדיה ותקשורת:

• אתר אינטרנט המרכז בתוכו מידע רב על כלל תחומי הביטוח.
• עמוד פייסבוק - בו אנו מעלים עדכונים ותכנים רלוונטיים.
• ניוזלטר תקופתי - באמצעותו אנו נותנים דגש בנושאים חשובים ועדכניים.

וכעת אנו גם משיקים בלוג חדש - בו נעלה אחת לתקופה מלל בנושאים שעל ליבנו ונאפשר דיון ותגובות.

מבחינת אמצעי תקשורת עמנו: מבוטחינו יכולים לצור עמנו קשר בטלפון למשרד, בפקס, במייל, בטלפונים סלולרים, באמצעות הפייסבוק, באמצעות הודעות וואטסאפ ו-SMS ולמעשה בכל אופן העולה על רוחם (אפילו בדואר...).

אנו מקפידים להיות ציר של מידע ומקצועיות - באמצעות השתלמות ולימודים בלתי פוסקים, אך כמובן מתקדמים עם ציר הזמן ומעמידים למבוטחינו את כלל הפתרונות הטכנולוגיים.

אתר אינטרנט: www.kolan-ins.co.il

דף הפייסבוק שלנו: https://www.facebook.com/kolan.ins